עופרה וולף ילידת 1953 . חיה ויוצרת בקיבוץ אורים, ישראל

לימודי אמנות בבית ספר אבני )1995 – 1996( ולימודי הדרכת אמנות במכללה לאמנות חזותית בבאר שבע )1999-2000( עוסקת בעיקר בציור שמן על בד בקנה מידה קטן עד גדול מאוד. עבודותיה נעות על הציר שבין הפיגורטיבי
למופשט.

יצירתה מובלת על פי נראטיבים או דימויים בעלי קשר אוטוביוגרפי ותרבותי-מקומי. ישנו דגש על המגורים בנגב הכוללים מצד אחד נופים פסטורליים ומצד שני מתח פוליטי-חברתי גדול.
עבודתה מובלת על ידי הנראטיב הציורי כאשר שפת האמנות משתנה בהתאם לנושא. כל נראטיב עומד בפני
עצמו וגם מתקשר לנראטיבים קודמים. כאשר כל סיפור מחולל סדרה אמנותית העומדת בפני עצמה.

בגוף העבודות המצורף קיים עיסוק בחיים בצל המלחמה בתקופת מלחמת צוק איתן )2014( באזור עוטף עזה. הציור אשר נעשה בין אזעקה לאעזקה מכיל בתוכו קריאת חירום ביחס למצב הפוליטי בארץ מתוך הרגשה של הכחדת
הקיום הנוכחי כפי שהוא. זו סדרת ציורים אשר מכילה דימויים מתוך צילומים של ההפצצות בעזה לצד ארונות קבורה מצריים אשר סדרה זו יכולה להתקשר גם לימים אלו, בעת מלחמת "חרבות ברזל" מציאות בה אנו התרגלנו לחיות תור
ישראלים. מסמלים מוות )לצד המוצא המצרי של האמנית( ועוד.